כמה וירוסים יש כרגע על פני הפלנטה שלנו ? תחזיקו חזק, הם כאן וזה המספר 100,000,000,000,000,000,000,000,000,000,000 או בקיצור 1031 ולא מדובר על וירוסים בתוך פונדקאי, אלא פשוט כאלו הממתינים ל”מישהו” שיפיח בהם רוח חיים. המספר המוטרף הזה מבטא את צורת החיים הפשוטה ביותר שלהם, הם ממש מסתפקים במועט: חומר גנטי ומעטפת המאפשרת להם לשרוד במצב חוסר חיים. מרגע כניסה לגוף מארח משגשג יצור טפילי זה ורותם את האורגניזם המארח למימוש מטרותיו. וירוסים נמצאים בכל מקום: מרום האטמוספירה, דרך קרחונים בקוטב ואף במי מעיין חמים ומבעבעים. וירוסים ימצאו בכל בית גידול על פני כדור הארץ בזכות יכולת גבוה ביותר שלהם לחוש את הסביבה ולמצוא את המארח הספציפי והאידיאלי בו הם יחגגו בטירוף וכאשר המסיבה נגמרת הם כבר דאגו לעבור למארח חדש. אז מה כל זה בא ללמד אותנו … ? אולי הם קצת מזכירים את התנהגות המין האנושי ?
וירוסים, אולי הגיע הזמן לקרוא להם נגיפים והם ממש אבן נגף, מופיעים בכמה צורות וגדלים, ולעיתים הם בעלי מעטפת הגנה נוספת. הנגיפים נבדלים גם בהרכב חומצות הגרעין שלהם (החומר הגנטי שלהם) וישנם נגיפי DNA ונגיפי RNA.
נגיפים חיים רק כאשר הם בתוך פונדקאי ספציפי ההולם אותם. פונדקאים יכולים להיות מיקרואורגניזמים, כך לדוגמה יש נגיפים התוקפים ומחסלים חיידקים. בנגיפים אלו (בקטריופאג’ים) התוקפים חיידקים נעשה מחקר וניסיון שימוש לתועלת האדם, כך שנגיפים אלו יחסלו עבורנו חיידקים פתוגניים בגוף האדם, אך כרגע טכנולוגיה זאת עוד לא ביישום רפואי. נגיפים משתמשים גם בצמחים כפונדקאים, ולעיתים עלה עם מופע ויזואלי מיוחד הנמכר בחנות צמחים הוא בכלל צמח שהודבק בכוונה בנגיף אשר “מצייר” ציור יפה על העלים. בע”ח ובני אדם כמובן נידונים גם להיות פונדקאים, ואת זה אנחנו כמובן מכירים.
בעת חדירת הנגיף לגוף הפונדקאי, מבצע לרוב הנגיף הצמדות לתאי המטרה, חדירה פנימה אל התא ופירוק המעטפת של הנגיף. בתוך התא מנצל הנגיף את המערכות התאיות והן ממשכפלות עבורו את חומצות הגרעין (החומר הגנטי של הנגיף) והן את מבנה הנגיף בדמות חלבונים. השלב הבא הוא שלב ההבשלה, בו נבנים מאות וירוסים חדשים בתוך התא, ובשלב האחרון הם מניצים החוצה מהתא המארח תוך כדי חיסולו. כך הנגיפים מתרבים במכפלות אדירות ולעיתים תוך שעות ספורות. בה בעת מערכת החיסון פועלת לחסלם, אך בנגיפים רבים אופן ההדבקה הוא אווירני-טיפתי, ובכך הנזלת שהיא תוצר חיסוני מהווה גם בעבור הנגיף את כרטיס היציאה להדבקת המארח החדש שלו.
סוגי וירוסים
אם כבר וירוס, אז אולי עדיף נגיף מסוג DNA, היות שבנגיפים אלו קיים מנגנון בקרה בו החומר הגנטי המשוכפל בעת התרבות מאסיבית של הנגיף במארח יהיה זהה באופן מדויק. בעבור נגיפים אלו פוטנציאל החיסון גבוה, כי הנגיפים לא משתנים מעונה לעונה תודות ליציבות הגנטית של ה DNA שלהם. המצב בנגיפים מסוג RNA שונה לחלוטין, כאן באופן מכוון החומר הגנטי עובר שינויים (מוטציות), ולפיכך הנגיף דומה, אבל כבר קצת שונה. תהליך ההשתנות הוא ייתרון אדיר לנגיפים: ראשית חיסון יאבד את יעילותו עם השתנות הנגיף, שנית, בעת שינוי החומר הגנטי משתנה באופן זעיר למדי הצורה החיצונית של הנגיף ובכך הוא מצליח לבלבל שוב את מערכת החיסון של המארח. אסטרטגיית הישרדות והטעיה נוספת בה נוקטים נגיפים היא החדרת גנים של חיות משק, וכך לדוגמה נגיף האינפלואנזה (נגיף השפעת) מתמחה בהחדרת גנים של עופות\חזירים אל הרצף הגנטי של הנגיף. תוצר כימרי (הכלאה) זה הופך לווירולנטי יותר (בשפת העם וירוס יותר חזק), מקשה מאוד על יעילות החיסון ועל יכולת הזיהוי והתמודדות מערכת החיסון שלנו.
וירוס האיידס, שנקרא HIV גורם ל’תסמונת הכשל החיסוני הנרכש’ והוא תוקף ראשון את מי שבא לחסלו, משמע תוקף ישירות את תאי מערכת החיסון ובתהליך מתוחכם הופך את צבא הגנה זה לחסר יכולת לוחמה. רוב ההדבקות האחרות ע”י נגיפים אחרים ינצח מי שיותר חזק: מערכת החיסון של האורגניזם המארח או הנגיף עצמו. בעת זיהוי זיהום נגיפי ע”י מערכת החיסון מתעוררת תגובת ייצור חלבונים (ציטוקינים) המתפקדים כשליחים בתקשורת בין תאית. ציטוקיניים ייחודיים להתקפה נגיפית הם מסוג אינטרפרון ואחרים. זרוע נוספת היא תאי “הרג טבעי” NK cell אלו הם תאים לימפוציטים אשר מזהים ומחסלים תא מארח הנגוע בנגיפים. תאים נוספים (פאגוציטים) של מערכת החיסון מתמחים בבליעת תאים נגועים בנגיפים. הזרוע הנרכשת של מערכת החיסון היא ייצור נוגדנים אשר מונעים את יכולת הנגיפים להקשר לתאי המטרה ובכך למעשה מחזור ההדבקה והמחלה דועכים יחדיו. במקרי קיצון תגובת מערכת החיסון ואירוע דלקתי מאסיבי המכונה “סערת ציטוקינים” מתרחשת. באירוע זה נוצר “כדור שלג דלקתי” שקשה לעוצרו. במצב זה האורגניזם המארח עובר קריסת מערכות שהגורם המקורי לה הוא הנגיף, אבל הפעלתה מתבצעת ע”י חוסר איזון ושרשרת אירועים חיסונית.
צמחי מרפא
צמחי מרפא מעניקים לנו מתנה גדולה, בהיותם וותיקים ביותר על פני הפלאנטה, הם התפתחו במקביל להתפתחות הנגיפים ובהיותם נטועים בקרקע ואין להם מנגנון בריחה, התפתחו אצלם חומרי טבע לשיפור הישרדותם. חומרי טבע אלו נושאים פעילות רפואית פיזיולוגית בגוף האדם בדמות:
חיטוי וקטילה ישירה של נגיפים: במידה ונגרגר, ננשום, נבלע או נרסס מיצוי צמחים על מקום מושב הנגיפים.
הגברת הערנות של מערכת החיסון: ע”י ריבוי שורות תאים או הגברת פעילות ותנועה של תאי מערכת החיסון.
צמחים אף יכולים לשבש תהליכי הנצה (התרבות של הוירוס בתוך התא) של הנגיפים ובכך לצמצם את עוצמת המחלה שלנו.
צמחים מעולים גם בשיפור וחיזוק מערכות הגוף ומסייעים לנו בעת היותנו במצב מחלה פעיל:
סיוע בכיוח ופינוי דרכי הנשימה, סיוע בשיעול או בהרחבת הסימפונות ומעבר אוויר קל יותר.
סילוק חום באופן של ייזוע ולא באופן של דיכוי מנגנון החום שמערכת החיסון מייצרת.
תיאור הפעילויות הרפואיות הנ”ל נוגע יותר למחלות ויראליות של דרכי הנשימה באדם, אך יש לזכור כי נגיפים מוצאים פונדקאים טובים אצלנו גם במערכות אחרות, לדוגמה מערכת העצבים (וירוס ההרפס), מערכות ריריות (וירוס הפפילומה) ועוד.
לרוב אנחנו נזכרים להשתמש בצמחים רק כאשר ממש צריך, לדוגמה במצב אקוטי עם חום ושיעול, כאן יש לצמחים תרומה רבה, אך יש לזכור ששימוש מקדים בצמחי מרפא ובעיקר אלמנטים מאזנים של מערכת החיסון הקיימים בצמחים, יחד עם אורח חיים תקין משפרים את יכולת ההתמודדות שלנו ועשויים לאפשר מחלה ויראלית סבירה ולא קשה מידי.
צמחי מרפא למחלה פעילה (אקוטית)
הצמחים המומלצים ביותר למצב מחלה פעיל (מצב אקוטי) בשל נגיפים של מערכת הנשימה:
אין סדר עדיפות ברשימה זאת, כל צמח מעולה בפני עצמו ודיוק הבחירה ע”י מטפל\ת מומחה בצמחי מרפא.
אכיניצאה Echinacea (קיפודנית) – שילוב בין פרחים ועלים של אכיניצאה ארגמנית E. purpurea יחד עם שורש אכיניצאה צרת-עלים E. angustifolia הוא שילוב מעולה.
פרח אכיניציאה. צילום: ניר אברהם
סמבוק שחור Sambucus nigra – שילוב פרחים ופירות נותן מענה בעיקר בשלבים ראשונים של נגיף השפעת. הסמבוק מאט את קצת ההדבקה וההנצה של הנגיף. הפרחים מסייעים גם בייזוע וסילוק חום והפירות מהווים תוספת של ויטמין C וביופלבנואידים.
פירות סמבוק שחור. צילום: ניר אברהם
ג’ינג’ר טרי Zingiber officinalis – ג’ינג’ר מוכר כקנה-שורש ארומטי וחריף המגיע מן המזרח ונמצא בשימוש נרחב ברפואה הסינית המסורתית. הג’ינג’ר הטרי (Sheng Jiang) חשוב כאן כצמח מחטא וקוטל נגיפים, אבל החשיבות הרבה יותר היא ביכולתו לסייע בייזוע ה”דוחף” את גורם המחלה (הנגיף) החוצה מהגוף תוך כדי ייזוע וסילוק חום.
איסטיס Isatis tinctoria – איסטיס כבן למשפחת המצליבים (בן דוד של חרדל) נושא פעילויות אנטי-ויראליות ואנטי חיידקיות נרחבות. השימוש בשורש ו\או בעלים ע”פ בחירת המטפל\ת. צמח זה מצטיין בסילוק הרעילות שפתוגנים גורמים בשלב האקוטי.
שום ובצל Allium sativum, cepa מזונות אלו מוכרים בשימוש רפואי בכל תרבות, וכך גם ברפואה הסינית (Da Suan, Cong Bai), השום נחשב חם ומייבש ורצוי לא להגזים בשימוש בו, ואילו הבצל עדין יותר. השום חזק מאוד בסילוק טפילים, אך שניהם מתפקדים בין שאר התכונות הנפלאות שלהם כקוטלי נגיפים ומטפלים בשאר תסמיני המחלה כגון סיוע בכיוח ליחה מדרכי הנשימה. תכולת קוורצטין, ביופלבנואידים וסלניום תורמת לפעילות זאת, וההפקה בבית צריכה להיעשות באופן שישמר את חומרי טבע אלו.
צמחים ממשפחת השפתניים בהכללה גסה צמחים רבים ממשפחה זאת מתאימים לשימוש בשלב מצב אקוטי של מחלה ויראלית של דרכי הנשימה. ברובם תכולת השמנים האתרים גבוה ופועלת כקוטלת נגיפים ומסייעת בתפקוד מערכת הנשימה. המוכרים והטובים ביותר: בת-קורנית (והדומים לה) Thymus, צתרה Satureja, אזוב Majorana, קערורית סינית Scutellaria baicalensis (Huang Qin) ועוד …
הצמחים המומלצים ביותר לחיזוק הגוף, חיזוק ואיזון מערכת החיסון ושיפור ההתמודדות עם מחלה ויראלית:
אסטרגלוס Astragalus membranaceus – הינו צמח מוכר ביותר ברפואה הסינית המסורתית (Huan Qi) ומיוחסים לו פעילויות רפואיות נרחבות. בן השאר מכיל חומרי טבע לכאורה פשוטים (רב-סוכרים) אך במבנה ייחודי הגורם לחידוד פעילות וערנות יתר של תאי מערכת החיסון.
מגוון של פטריות מרפא – הגדרה זאת הינה עממית, היות שבעיני כל צמח או כל פטרייה עשויים להיות בעלי יכולות ריפוי, אם כי לא הכל ידוע ומובן לנו כיום. ובכל זאת מספר פטריות ממותגות כיום ובצדק כ”פטריות מרפא”. מן המפורסמות בהן אנו משתמשים בכל יום במרשמי בית המרקחת הם: פטריית ריישי Ganoderma (Ling Zhi), פטריית שיטאקה (Lentinula – Xiang Gu), פטריית קורדיספס (Cordyceps chinensis – Dong Chong Xia Cao) ועוד.
ויתניה משכרת, אשווגנדה – שורש זה נמצא בשימוש נרחב ברפואה ההודית ובעיניי המערב הוא צמח המשפר את יכולת ההתמודדות של האדם מול מיני מצבי עקה (בדומה לצמחים שהוזכרו זה עתה מעלה). ויתניה וצמחים נוספים המתפקדים כאדפטוגנים יסייעו לאדם להגיע “מוכן” יותר לעת המפגש עם מחלה ויראלית או חיידקית ועוד.
