פורמולות סיניות

פורמולות סיניות – מתכון כללי או אישי – TANG

כתב: עדיאל אדר – מטפל ברפואה סינית, עוסק בתחום הייעוץ וההדרכה בצמחי מרפא בבית מרקחת טריפוליום

רקע

בישול של צמחי מרפא הוא שיטת הכנה רוקחית שנדחקה הצידה וכמעט נכחדה, בשל שיטות הכנה קלות יותר, כמו טינקטורות ואבקות, בהן לא נדרש מהמטופל התעסקות עם בישול המרשם וריח עז המשתלט על הבית.

ואף על פי כן, צורת הכנה זו היא חלק מהרפואה הסינית הקלאסית ואי אפשר להתעלם מהעובדה שהיא משמשת בסין כצורת הכנה עיקרית עד היום.

אז כיצד מבשלים את הצמחים?

כאשר ביקרתי בסין קיבלתי מבית החולים דף הנחיות לבישול מרקחת ( tang ). בדף היתה התייחסות למתכון אחד ללא פירוט של הרכב הצמחים, כמות הצמחים וסוגי הצמחים למעט צמחים ארומטיים בהם הופיע אזכור על הוספה בסוף התהליך .

בספרים הקלאסיים , לעומת זאת, נראה שלכל פורמולה יש צורת הכנה שונה המיוחדת לה ולעתים היא אף תהווה את הגורם העיקרי אשר ישפיע על הפעילות של הרכב הצמחים.

נביא דוגמה לפורמולה קלאסית ונבחן כיצד שיטת ההכנה משתנה

שמירה על הריכוזיות – Xiao chai hu tang

ההרכב:

Chai hu 0.5 jin (175 gr)

huang qin 3 liang (45 gr)

ren shen 3 liang (45 gr)

ban xia 0.5 sheng (100 ml)

zhi gan cao 3 liang (45 gr)

sheng jiang 3 liang (45 gr)

da zao 12 pieces (45 gr)

הערות ומינונים:

ישנם דיונים על ההתאמה והיחס בין המינונים העתיקים לבין המשמעות והשימוש כיום. לא נרחיב בנושא במסגרת מאמר זה, אלא נתייחס למינונים כפי שלמדתי ממוריי. נראה גם שהם נושאים הגיון ביחס בין כמות המים לצמחים האחרים בבישול, שאגב לא נכתבים במידת משקל של גרמים אלא בחתיכות (למשל Da Zao).

אם ננסה לסכם את סכום הגרמים שיש לנו במרשם זה נגיע לכ- 500 גרם . למה בערך? מכיוון שהצמח Xia  ban נמצא כאן במידה של נוזל, כנראה בגלל היותו רעיל ולכן עבר עיבוד מסוים וקצת קשה לדעת מה היה משקלו במקור.

הוראות בישול:

קח את שבעת המרכיבים, השתמש ב- 2400 מ”ל מים (dou+ 2 sheng)

בשל עד צמצום הכמות ל – 1200 מ”ל.

הוצא את צמחים והמשך בבישול עד לצמצום הכמות ל – 600 מ”ל.

שתה 200 מ”ל שלוש פעמים ביום.

הסבר:

ההנחיות מדגישות את החשיבות של שמירה על היחס בין כמות הצמחים בפורמולה ליחס הנוזלים הסופי . ניתן לראות שהיחס בסוף הבישול הראשון הוא פי 3 נוזל (בערך 1200 מ”ל) מול כמות הצמחים (בין 400 ל 500 גרם), מה שבשפת הרוקחות נכתב כיום: 1:3 ,כלומר 3 מ”ל נוזל לכל 1 גרם של צמח.

מעניין לראות שגם כיום בשיטות הכנה מודרניות של טינקטורה לרוב נשמר היחס הזה בין הנוזל לצמח. בשימוש של מיצוי נוזלי , חשוב מאוד לשמור על כמות מספקת של נוזלים על מנת ליצור ולאפשר מעבר של חומרים פעילים מהצמח למים. אם לא יהיו מספיק מים בתהליך הבישול , החומרים הפעילים שבצמחים לאמציוכלו להיקלט בנוזל והמיצוי יהיה פחות אפקטיבי.

אפשר להמשיל זאת לבישול של פסטה –

אם נבשל פסטה בריכוז של 1:1 כלומר על כל גרם פסטה נשים 1 מ”ל מים, הפסטה תצא מאוד בצקתית ולא מבושלת דיה, לכן נרצה לשמור על יחס גבוה יותר של נוזל ביחס לחומר הגולמי.

זו גם הסיבה לבישול השני, לאפשר צמצום נוסף של ההכנה ולאפשר ליותר חומרים פעילים לחדור ולהתמזג בתוך הנוזל.

סיכום

במאמר זה התייחסנו ליחס שבין כמות הנוזל לכמות הצמח (בגרמים) בפורמולה. ראינו שלתהליך ושלבי הבישול יש חשיבות על מנת לשמור על יחס מסוים בין ” הנוזל – לצמח” בבישול כדי להביא למיצוי אפקטיבי שמצד אחד לא יהיה דליל או מרוכז מידי, ומצד שני יאפשר מיצוי של החומרים הפעילים מהצמח בנוזל.

לחנות של טריפוליום