ויתניה משכרת – Withania somnifera

ויתניה משכרת – Withania somnifera

מאמר אשר פורסם ב”קול הצמחים” קיץ 2008

כתב: ניר אברהם – מורה ומטפל בצמחי מרפא, מוסמך בביוכימיה רפואית, רשום באיגוד ההרבליסטים האמריקאי

ויתניה משכרת שייכת לצמחיית הבר בארצנו וכבת למשפחת הסולניים היא עלולה להיחשב “צמח רע”. אם במקרה הופיעה ויתניה בחצר ביתכם, שימו לב כי נפל לידכם צמח משמעותי ביותר. הרפואה האיורוודית גילתה כבר לפני אלפי שנים את השפעתו האדפטוגנית – כמזין, מחזק, משיב חיוניות ותורם לאריכות ימים. מעמדו ברפואה האיורוודית מקביל לזה של הג’ינסנג הקוריאני (Panax ginseng) ושמו העממי הוא “ג’ינסנג הודי”. בעשור האחרון התבסס הצמח גם ברפואת הצמחים המערבית, והפך לאחד הצמחים החשובים ביותר ברפואת הצמחים בכלל.

אם חשבתם בטעות לעקור צמח זה מחצר ביתכם… כדאי שתשקלו זאת פעם נוספת, ואם לא השתכנעתם – אתם מוזמנים לקרוא את המאמר הבא. 

חלקי הצמח בשימוש רפואי: עלים, שורש. נוף הצמח רעיל. השימוש בעלים חיצוני בלבד ומוגבל בשל רעילות. רפואת הצמחים המערבית משתמשת בשורש בלבד. משתמשים בשורש בוגר בן שנה עד שנתיים אשר בעדיפות יעקר בסתיו וייובש בהתאם. באיורוודה מקובל שימוש גם בשורש טרי מבושל בחלב. 5מונוגף זה עוסק בשורש ויתניה בלבד, אלא אם צוין אחרת.   

תיאור כללי

ויתניה משכרת הוא שיח רב שנתי ירוק עד שגובהו כמטר. הוא נפוץ ברוב חלקי הארץ, בבתי גידול עזובים, בצדי דרכים, במקומות יישוב ובקרבת חורבות. הצמח מכוסה שערות, העלים תמימים ודמויי ביצה ואורכם עד 10 ס”מ. פורח בעיקר בחודשי הקיץ. הפרחים קטנים (8-5 מ”מ) וצבעם ירוק-צהוב. הפרי כדורי וחלק, קוטרו עד 6 מ”מ. עם הבשלת הפרי הוא נצבע באדום ובהמשך משחיר. ציפורים אוכלות אותו ותורמות להפצתו. 1,2,3,4 בארץ גדלים שני מינים: ויתניה משכרת וויתניה קהה (Withania obtusifolia), שתפוצתה מוגבלת לבקעת ים המלח בלבד. תפוצת הצמח ים תיכונית ומערב אירנו-טורנית. הוא צומח גם באקלים טרופי ומניחים כי מוצאו מאקלים זה. הוא נפוץ ביותר בהודו, פקיסטן, סרי-לנקה ובנגלדש. מ-30 מיני הוויתניה הקיימים בעולם, המין הנפוץ ביותר בשימוש רפואי הוא ויתניה משכרת. 

מגוון שמות לוויתניה

ויתניה נקראת אשווגנדה (Ashwagandha), בסנסקריט: “ריח סוס”. אולי בגלל ריחו של השורש, המזכיר זיעת סוסים, ואולי כדי לציין שהנוטל שורש אשווגנדה יהיה חזק, חסון ומלא און כסוס. באנגלית הצמח נקרא לעיתים Winter cherry או ג’ינסנג’ הודי. המין somnifera קיבל את שמו מלטינית (somnus = חומר מרדים). 

רפואה עממית

ברפואה העממית של הערבים בארץ ישראל ויתניה (בערבית: סמווה, סם-אלפאר, עובעוב) היא צמח משמעותי ביותר בריפוי פצעים. משמש לריפוי פצעים פתוחים ומזוהמים, חבורות, שריטות וגם גידולי עור סרטניים. השימוש הוא בעלים אשר עברו טיגון בשמן זית. ניתן להניח את העלים המטוגנים ישירות על הפצע, או לחבוש עם גזה ספוגה בשמן המטוגן. 6 שימו לב: העלים רעילים!

ברפואה האיורוודית זוכה שורש הוויתניה לכבוד מלכים ולשימוש רפואי נרחב. מעל 3000 שנה הוא נמצא ברפרטואר הרפואי עבור: מצבים דלקתיים כגון ברונכיטיס, אסתמה, פסוריאזיס, כיבים; תת-תזונה בילדים; הפרעות שינה (insomnia); תשישות מנטלית; ויטילגו (leukoderma / vitiligo); תולעי מעיים; דלקת מפרקים; שיגרון (rheumatism); אימפוטנציה והפרעות בתפקוד המיני; קושי להרות; תשישות, חוסר חיוניות וחוסר אנרגיה של מערכות גוף; חולשה ותשישות בקשישים.7,8 הצמח מוגדר כ rasayana – צמח הפועל בדרך לא ספציפית כמקדם בריאות ואריכות ימים (בסנסקריט: rasa = מיץ, טעם, חוש עם כוונה של שימור, השבת חיוניות, הזנה וטרנספורמציה; ayana = דרך. ובתרגום חופשי: “דרך של חיוניות” או “סם החיים”.9  ב’שפה’ מערבית ניתן להגדיר תכונות אלו כ”מאתן ומשיב נעורים”). במקורות נוספים הצמח מוגדר כ- medharasayan – חומר מזין לחיזוק יכולת הלמידה והזיכרון.  באפיון איורוודי כללי, ויתניה משכרת מתאימה למצבי vata, kapha. 

ברפואה ערבית-יוונית (Unani medicine) שורש ויתניה משמש כטוניק, אדפטוגן, ממריץ רחם (emmenagogue) ומגביר תשוקה (aphrodisiac). 10,11    

רכיבים כימיים להם מיוחסת הפעילות הפיזיולוגית המרכזית של הצמח: 7,8,10,12,13,14,15

**הערה: אין להסיק על כלל פעילות הצמח השלם בהסתמך על רכיבים בודדים שנמצאו בו.

ויתניה מכילה מעל 50 חומרי טבע, מביניהם נושאי הפעילות הרפואית המרכזית הם חומרים במבנה סטרואידי: לקטונים סטרואידליים ואלקלואידים סטרואידליים. משערים כי חומרי טבע במבנה זה מהווים קודמנים (precursors) הורמונליים בעלי השפעה פיזיולוגית מאזנת עפ”י צורכי הגוף. חומרי טבע נוספים הם: אלקלואידים (כולל tropine, pseudotropine), סטרולים (beta-sitosterol), כולין. יסוד משמעותי הנמצא בוויתניה הוא ברזל. 

לקטונים סטרואידליים: קבוצת ויתנולידים, כאשר הבולטים הם: 

withaferin A: (C28H38O6) מולקולה במבנה לקטון סטרואידלי, ניתן למצותה באתנול, בעלת יכולת חדירה לממברנה. ניסויים עם המולקולה (iv virto) הציגו פעילות נוגדת גידול, נוגדת דלקת ומדכאת חיסון. withaferin A עיכב היווצרות של כלי דם חדשים (angiogenesis). ייצור כלי דם חדשים הוא נורמלי לגדילה תקינה ולהחלמת פצעים, אולם הוא פתולוגי בהתפתחות גידול. בנוסף, withaferin A קידם התחדשות תאי עצב – מצד האקסון והן מצד הדנדריט. 17,18בתעשייה הפרמצויטית מפיקים withaferin A מהעלים, בהם ריכוזו גבוה.16

sitoindosides VII, VIII: ספונינים המכילים קבוצת אציל נוספת. 

sitoindosides IX, X: ויתנולידים עם גלוקוז בפחמן 27.

מספר ניסויים בחולדות מייחסים לקבוצת הסיטואנדוזידים פעילות אדפטוגנית, שיפור יכולת קוגניטיבית ופעילות נוגדת דיכאון.19   קבוצת הוויתנולידים נושאת  ריח וטעם אדמתי, מכאן ככל הנראה ההשוואה לריח הסוס. 

אלקלואידים סטרואידליים: isopelletierine, anaferine.

אלקלואידים טרופאניים: tropine, pseudotropine 

הגדרה אנרגטית: מריר, מתוק (מתקתק), מחמם. יאנגי. 11 

מרידיאנים / איברים מושפעים:ריאות, כליות. 11

פעילות רפואית (ע”פ רפואת הצמחים המערבית):* 

*מבוסס על רפואה עממית ונתמך במחקרי in vivo, in vitro, ניסויים בבע”ח וניסויים קליניים באדם.

אדפטוגן, מאתן (tonic), משפעל חיסון, מרגיע עדין, נוגד אנמיה, נוגד דלקת, נוגד גידול סרטני (במינון גבוה).   

התוויות מקובלות עבור שורש ויתניה ברפואת הצמחים המערבית*: 7,8,10,12,13,14,15,20

*מבוסס על רפואה עממית ונתמך במחקרי in vivo, in vitro, ניסויים בבע”ח וניסויים קליניים באדם.

מאתן ואדפטוגן: חולשה לאחר מחלה אקוטית/כרונית (במיוחד על רקע דלקתי), חולשה והישנות מחלה, הזדקנות, סרטן (כטיפול מניעתי). 

מאתן עבור ילדים: גדילה לקויה.

“מזין דם”: המוגלובין נמוך, ברזל נמוך בסרום, ספירה נמוכה של כדוריות דם אדומות ולבנות (במיוחד על רקע טיפול ציטוטוקסי).

מאתן לב וכלי דם: רמות שומנים גבוהות, סוכרת, נזקי חמצון ברקמות.

מחזק פיזי: אין אונות בגברים, ירידת סיבולת בספורטאים.

מערכת הנשימה: מחלות נשימה דלקתיות (ברונכיטיס, אסתמה).

מערכת העצבים: הפרעות למידה וזיכרון, דחק (stress), הפרעות שינה (insomnia), תשישות מנטאלית, שיטיון, חולשה ועייפות עצבית.

מערכת חיסון: חולשת מערכת חיסון, חוסר בכדוריות לבנות. 

מערכת שריר-שלד: דלקת מפרקים, כאבים ריאומטיים, פיברומיאלגיה.

מערכת אנדוקרינית: סוכרת לא תלוית אינסולין.

מערכת העיכול: מצבים דלקתיים כדוגמת כיב.

מערכת כבד-מרה: רמות כולסטרול גבוהה בדם.

מערכת העור: פסוריאזיס. 

הוויתניה בעלת השפעה מרגיעה והיא מתאימה למצבים קליניים של חסר וצורך בהזנה, בחיזוק ובשיקום. 

התוויות נוספות:

תת-פעילות של בלוטת התריס. מחקר אחד על עכברים (נקבות) במינון של 1.4 grkg למשך 20 יום הראה עלייה ברמות thyroxine (T4) בסרום והגביר את פעילות הבלוטה. 21   

התוויות נגד: הדעות חלוקות – מפורט בהמשך. 

תרופות הרגעה מקבוצות הברביטוראטים והבנזודיאזפינים, היריון. 22,23,24

אזהרות: אינן קיימות במינון המקובל. במינון גבוה עלול לגרום לעצבנות מערכת העיכול, שלשול והקאות. 24

תגובות הדדיות: הדעות חלוקות. שורש ויתניה הופיע בספרות מערבית (עד שנת 2003) כצמח שעלול להגביר פעילות תרופות מקבוצת הברביטוראטים, ולפיכך השימוש בו מוגבל באלו הנוטלים תרופות הרגעה ותרופות נוגדות חרדה (מידע זה נסמך על מחקר משנות ה-60). מחקר בחולדות מציין כי ויתניה במינון 100mgkg במתן בפה מאפשרת מינון נמוך יותר של בנזודיאזפינים בחולדות מושרות אפילפסיה. במחקר בתרביות תאים נמצא כי ויתניה מחזקת קישור של בנזודיאזפינים לקולטן GABAA וע”י כך היא מגבירה את פעילות התרופה. 

הספרות המערבית מהשנים האחרונות לא צופה תגובות הדדיות בין שורש ויתניה ותרופות או תוספי תזונה, ומעריכה כי המחקרים הנ”ל בשלב זה ספקולטיביים. 24

שימוש בהיריון: הדעות חלוקות. שורש ויתניה מופיע בספרות מערבית (עד שנת 2003) כצמח אסור לשימוש בהיריון (על סמך מחקרים משנות ה-60). כמה מקורות של רפואה עממית מציינים שימוש בוויתניה כגורם הפלה (פרסום משנת 1952 מציין את קזבלנקה ופקיסטן). 3 מבין 5 המקורות ברפואה האיורוודית, מציינים כי ויתניה משרה הפלה (אין מידע על חלקי צמח והמינון). לעומת זאת, ויתניה מופיעה במקורות איורוודיהם כמאתן לתקופת היריון וכמשרה ייצור חלב בהנקה. 

ספרות מערבית מהשנים האחרונות מציינת כי הצמח בטוח לשימוש בהיריון ובהנקה. ההרבליסטים בון ומיילס מציינים את הוויתניה בקטגוריה B1 בקשר לשימוש בהיריון: “אין עדות לפגיעה כלשהי בהתפתחות העובר, במספר מצומצם של נשים. אין עדות לפגיעה בעובר בניסויים בבעלי חיים”. ככל הנראה המחלוקת בעניין זה נובעת משימוש בחלקי צמח שונים: השורש משמש לרפואה ואילו נוף הצמח רעיל, וייתכן כי שימש בעבר לגרימת הפלה. 

להלן מחקר המצביע על בטיחות השימוש בחולדות: החולדות קיבלו מרתח מכל חלקי הצמח, במינון 100mgkg ליום, במשך 8 חודשים. לא נראה שינוי בבריאותן, הן העמידו צאצאים כמו קבוצת הביקורת, ובקבוצת הניסוי נרשם משקל צאצאים גבוה יותר. 25

שימוש בהנקה: ויתניה בטוחה לשימוש בהנקה. ברפואה האיורוודית משמש השורש להגברת ייצור חלב (1 גרם ליום של אבקת שורש בשילוב עם מזון).24 ויתניה נמצאה כמשפרת כמות ואיכות החלב בבקר.

בטיחות השימוש בילדים: שורש ויתניה במינון המקובל נמצא בטוח לשימוש בילדים. 24

תופעות לוואי: לא דווחו. 24

מינון יתר: לא ידוע. 24

משך השימוש: לא ידוע על בעיה משימוש ממושך. 24

מינון:  24,8,7 מרתח: 6-3 גרם ליום שורש יבש גרוס. טינקטורה 1:3  15-8 מ”ל ליום. טינקטורה ביחס 1:2: 12-6 מ”ל ליום. תמצית יבשה תקנית המכילה 1.5% withanolides: 300-500 מ”ג

טוקסיקולוגיה:

שורש ויתניה אינו רעיל במינון המקובל. רעילות ניכרת רק במינוני יתר קיצוניים: תמצית ויתניה במינון 1100mg/kg שניתנה בהזרקה תוך-צפקית לעכברי מעבדה, לא גרמה לתמותה תוך 24 שעות, אך גרמה לתמותה מלאה מעל 1500mg/kg. מתן תמצית ויתניה במינון 100mg/kg ליום בהזרקה תוך-צפקית לעכברים במשך חודש לא גרם לתמותה, אלא לעלייה בערכי המוגלובין ובספירת כדוריות דם אדומות. נצפתה ירידה במשקל הטחול, בלוטת ההרת (תימוס) והאדרנל בעכברים ממין זכר. בשני המינים לא נראה שינוי בתפקודי הכבד אך נראתה עלייה ניכרת בערכי פוספאטז בדם. מחקר ‘עדין’  יותר מצביע על היעדר רעילות בחולדות אשר הוזנו במשך חודש בתמצית מימית במינון 50-1000mg/kg ליום. מחקר נוסף מציין היעדר רעילות בעכברים במתן 200mg/kg ליום (צמח שלם) ?? במשך 7 חודשים. ערכי LD50 לשורש ויתניה בעכברים וחולדות במתן תמצית מימית הם מעל g/kg1 משקל גוף. 24

מחקר פרמקולוגי- פרמקודינמיקה: 24,8,7

פעילות אדפטוגנית: צמח מוגדר כאדפטוגן כאשר מוכח כי צריכתו מגבירה את יכולת העמידות של אורגניזם בתנאי עקה (stress). עקה יכולה להיות נפשית, ביולוגית, כימית ופיזית. דרך הפעולה (הפרמקודינמיקה) של צמחים אדפטוגנים מגוונת ואין אחדות דעים בעניין זה. ההערכה היא כי קיימת השפעה על הציר היפותלמוס-היפופיזה-אדרנל המביאה להשפעה רב מערכתית (דרך המערכת האנדוקרינית, מערכת העצבים ומערכת החיסון). מגוון ניסויים מעידים על השפעתו האדפטוגנית של שורש ויתניה: מינון של 200mg/kg הראה שיפור ביכולת העמידות של חולדות בפני מגוון תנאי עקה. נמדדו ערכי כימיה של הדם (רמות סוכר, חומצה לקטית, שתנן, קריאטינין) אשר הראו סטייה נמוכה מערכי הנורמה לאחר צריכת ויתניה 26. ניסוי נוסף בחולדות שקיבלו ויתניה במינון של עד 20mg/kg למשך 14 יום, הראה עמידות גבוהה של החולדות בפני התפתחות כיב עיכולי בשל חשיפה לתנאי עקה. פעילות דופמין במוח מעורבת במסלול העקה. בחולדות בתנאי עקה עולה כמות הקולטנים לדופמין באזור במוח הנקרא corpus striatum. לוויתניה השפעה מונעת (פרופילקטית) המתבטאת ברמה נמוכה יותר של קולטני הדופמין. 27 השוואת ויתניה לג’ינסנג קוריאני (Panax ginseng) נחקרה והראתה כי לוויתניה השפעה מאתנת, אדפטוגנית, ואופי אנאבולי בדומה לג’ינסנג. 28

פעילות מאתנת: צמח מוגדר מאתן (tonic) כאשר מוכח כי צריכתו (לאורך זמן) תורמת לבריאות כללית של האורגניזם, המתבטאת בהתפתחות תקינה ובהשבת חיוניות למערכות הגוף. בחיות מעבדה נבדקת יכולת תקינה להעמיד צאצאים. חולדות צעירות אשר הוזנו בוויתניה (100 mg/g) במשך 8 חודשים, הראו עלייה במשקל הגבוהה ב-145% בהשוואה לקבוצת הביקורת. החולדות נראו בריאות וערניות, הריונות התקיימו כמקובל והייתה עלייה במשקל השגר. חולדות אלו נלקחו כבוגרים להמשך ניסוי, ונראה כי הזנה בוויתניה (250mg/g) לא גרמה לעלייה במשקל בחולדות מבוגרות. החוקרים הסיקו כי ויתניה בעלת השפעה אנאבולית בשלבי ההתפתחות והגדילה. עוד נראתה פעילות דמוית סטרואידית של ויתניה בקבוצת החולדות הבוגרות: ירידה בחום הגוף, ירידה בריכוז הקורטיזול בפלזמה, ירידה במשקל בלוטות האדרנל. 25     

ניסוי נוסף בחולדות מוּשרות דלקת מפרקים הראה, כי מתן ויתניה (1000mg/kg) למשך 15 יום הביא לשיפור ניכר במצב הדלקת.

 ויתניה משכרת ברפואה משלימה אונקולוגית: לאחרונה נחקר שימוש בוויתניה במחלות סרטן. מאמר סקירת ספרות29 מציג עבודות בנושא פעילות נוגדת גידול (antitumor) ושילוב ויתניה בטיפולי הקרנה וכימותרפיה. נסקרו 55 מחקרים על ויתניה ואונקולוגיה – in vivo או in vitro ונמצאה פעילות ציטוטוקסית או נוגדת גידול של ויתניה. בניסוי30 על תרבית תאי סרטן  (osteogenic sarcoma, breast carcinoma) השתמשו החוקרים בתמצית יבשה של עלי ויתניה. התוצאות הציגו עיכוב התפתחות תאי הסרטן, אך ללא השפעה נוגדת חמצון של תאי הסרטן. (דווקא היעדר התכונה נוגדת החמצון של תאי סרטן מאפשרת טיפול כימותרפי המחמצן את תאי הסרטן, בשעה שהוויתניה מעכבת את התפתחות תאי הסרטן). בניסוי31 נבדקו רכיבים מבודדים של ויתניה ונמצא כי withaferin A עיכב משמעותית יותר תאי סרטן ריאה ומעי בהשוואה ל- adriamycin (תרופה כימותרפית). בניסוי32 in vivo בעכברים אשר הודבקו בלוקמיה, נמצא כי עכברים אשר הוזנו בתמצית יבשה של שורש ויתניה היו בעלי שרידות גבוהה ב-27.5% בהשוואה לקבוצת הביקורת. קצב התפתחות הגידול בעכברים אלו היה באופן מובהק איטי יותר, בהתאמה.  מתן ויתניה במזון חולדות (100mg/kg) גרם לעלייה משמעותית בספירת כדוריות דם לבנות לפני ואחרי מתן התרופה הכימותרפית cyclophosphamide. קבוצת הניסוי הראתה שרידות גבוהה ב-10% בהשוואה לקבוצת הביקורת. כמו-כן נצפתה ירידה בלויקופניה מושרית מקרינת גמא לאחר מתן ויתניה.7,8

הבהרת מושגים:

חומר ציטוטוקסי (cytotoxic agent)- חומר המראה רעילות כלפי תאי סרטן בתרבית תאים במעבדה.

פעילות נוגדת גידול סרטני (antitumor activity)- פעילות ציטוטוקסית קוטלת סרטן המוצגת בחיית מעבדה. 

פעילות נוגדת סרטן (anticancer activity)- פעילות ציטוטוקסית בניסויים קליניים באדם.

השפעה על יכולת למידה וזיכרון: הזנת חולדות צעירות ומבוגרות בוויתניה שיפרה יכולת למידה וזיכרון. הרכיבים הפעילים בויתניה – סיטואינדוזידים ו-,Withaferin A מראים שיפור פעילות קוגניטיבית. חולדות להם הוזרקו חומרים אלו (40 mg/kg) למשך שבוע, הראו בחתכי מוח עלייה בקולטני מוסקרין – אצטיל כולין. שיפור הפעילות הקוגניטיבית יוחס לעלייה ברמות הקולטנים. לעומת מחקרים קודמים, לא נצפתה במחקר זה השפעה על קולטני GABA A, קולטני בנזודיאזפין. וקולטני גלוטמאט.33       

השפעה על מערכת החיסון: מחקר במודל של עכברים מדוכאי חיסון הראה יכולת של ויתניה לחזק ולשפעל חיסון. העכברים קיבלו חומר קרצינוגני מדכא חיסון יחד עם תמצית אלכוהולית של ויתניה במינון 100mg/kg ליום במשך 17 שבועות. נצפתה יכולת שיקום פעילות של מאקרופאג’ים. במאקרופאג’ים השתפרה יכולת התגובה התנועתית לגירוי כימי (chemotaxis) כמוטקסיס. שיפור בייצור TNF-alpha ואינטרלאוקין-1 (גורמי תיווך במערך החיסוני). 34 רכיבים פעילים של ויתניה מציגים השפעה על מערכת החיסון: קבוצת sitoindosides מראה שפעול מאקרופאג’ים (מינון 100-400µg/mouse). לעומת זאת withaferin A מראה עיכוב פעילות חיסונית. 35  

פעילות נוגדת דלקת: מספר ניסויים בבע”ח מציגים פעילות נוגדת דלקת של ויתניה. מייחסים פעילות זו לרכיבים הפעילים הסטריאודאליים. במודל חולדות מושרות גרנולומה (מודל המאפיין מחלות דלקתיות) יעילות ויתניה הייתה שווה ליעילות קורטיזון. 36

  השפעה על מערכת העצבים המרכזית: השפעה זו מיוחסת בעיקר לאלקלואידים של הוויתניה. ההשפעה המרגיעה הוצגה בניסוי in vitro, בו תמצית מתנולית של ויתניה השרתה קישור של flunitrazepam (תרופה מקבוצת benzodiazepine) לקולטן  GABA A.37  עדות נוספת לדיכוי מערכת העצבים המרכזית במסלול GABA ניתנה במחקר על עכברים. מיצוי ויתניה שניתן לעכברים (100mg/kg) לפני גירוי להשרית אפילפסיה, הראה הגנה ניכרת מההתקף.38 ויתניה היטיבה עם מודל מחלת אלצהיימר בחולדות. הזנה בוויתניה (50mg/kg) במשך שבועיים הראתה שיפור ניכר ביכולות קוגניטיביות ועלייה בסמנים לפעילות כולינרגית.39

לסיכום: מסקירת מחקרים42 פרמקולוגיים אשר נערכה בשנת 2000 עולה, כי לוויתניה השפעות עיקריות כנוגד דלקת, נוגד גידול סרטני, נוגד עקה, נוגד חמצון, מודולטור חיסוני, משפר ערכי המוגלובין ומשפר חיוניות הגוף. ויתניה היטיבה עם מספר מערכות גוף: המערכת האנדוקרינית, סיבולת לב-ריאה ומערכת העצבים.   

מחקר פרמקולוגי- פרמקוקינטיקה: לא קיימת זמינות מידע בנושא זה. 

מבחר ניסויים קליניים 7,8

ויתניה כמחזקת ומעודדת גדילה בילדים: מחקר פלסבו-כפול סמיות נערך על 58 ילדים גילאי 8-12 אשר הוזנו בחלב מועשר ב-2 גרם ויתניה ליום, במשך 60 יום. תוצאות המחקר הצביעו על חיזוק, גדילה ופעילות נוגדת אנמיה, אשר ניכרו בעלייה ניכרת בערכי המוגלובין ואלבומין, ועלייה סבירה במשקל גוף, בערכי ברזל ובחוזק שריר. 40 

ויתניה כמאתנת ומזינה במבוגרים (anti-aging): מחקר פלסבו-כפול סמיות נערך על השפעת ויתניה על הזדקנות גברים בריאים גילאי 50-59. הנבדקים, 101 גברים, צרכו 3 גרם ויתניה ליום במשך שנה. תוצאות המחקר הצביעו על 71% שיפור בפעילות מינית, עלייה ניכרת בערכי המוגלובין וספירת כדוריות דם אדומות, ירידה ברמות כולסטרול, שיפור ניכר בזקיפות קומה וברמות מלאנין בשיער (פחות שיער לבן) ועיכוב הידלדלות סידן בציפורניים. 41 

ויתניה כמשפרת סיבולת בספורטאים: מחקר (ללא קבוצת ביקורת) נערך על קבוצת מטפסי הרים, אשר הוזנו ב-1 גרם ויתניה במשך 29 ימים. התוצאות הצביעו על שיפור היכולת הפיזית והפסיכולוגית, אשר ניכרו באיכות השינה ובשיפור התגובה והערנות.  

ויתניה כמורידה רמות סוכר בחולי סוכרת: מתן ויתניה במינון 3 גרם ליום במשך חודש ל-6 חולי סוכרת (לא תלוית אינסולין) הראה ירידה בערכי רמות סוכר בדם בדומה לקבוצת ביקורת אשר נטלה תרופה נוגדת סוכרת (glibenclamide). בנוסף נצפה אפקט משתן, אשר גרם לירידה בערכי אשלגן ונתרן בסרום.  

ויתניה כמורידה רמת כולסטרול ושומנים: 6 מטופלים עם ערכי כולסטרול גבוהים (hypercholesterolemia) הציגו ירידה ברמות כולסטרול, טריגליצרידים, LDL ו-VLDL, מול קבוצת ביקורת.

ויתניה לטיפול בדלקות מפרקים: בניסוי (ללא קבוצת ביקורת), דווח כי ויתניה במינון 4-9 גרם ליום היטיבה עם מצב דלקת מפרקים.

רגולציה

בארה”ב ויתניה מותרת למכירה כ”תוסף תזונה”. בבריטניה ובגרמניה היא לא ברשימת היתר מכירה כללי (GSL). אין מונוגרף על ויתניה ב- Commission E. ויתניה הופיעה בפרמקופיאה ההודית בשנת 1966 אך הושמטה בשנת 1985. בישראל, הודות לפעילות עיל”ם, הוכנסה ויתניה לאחרונה לרשימת הצמחים המותרים לשימוש.  

סיכום

לשמחתנו, צמחיית הבר המגוונת של ארצנו מכילה שני צמחים אדפטוגנים: שוש קירח (Glycyrrhiza glabra) וויתניה משכרת. ויתניה כצמח מאתן, מזין, מחזק ומרגיע, הוא ללא ספק אחד הצמחים המופלאים ברפואת הצמחים. צמחים מאתנים אדפטוגנים זכו להערצה בתרבויות השונות. לעתים צמחים אלו הופכים נדירים או נמצאים בסכנת הכחדה בשל “גילויים” ע”י העולם המערבי וצריכתם בשפע. דוגמאות לצמחים שכמעט הוכחדו בבר הם חותם זהב (Hydrastis canadensis) וג’ינסנג קוריאני (Panax ginseng). לטובת ויתניה ייאמר בהקשר זה, כי היא איננה “מפונקת”, וכבת למשפחת הסולניים היא אפילו די קשוחה. הוויתניה נפוצה, קל לגדלה באקלים חם והיא מפתחת שורש הניתן לשימוש רפואי כבר לאחר שנה אחת בלבד. ולסיום, בשעת כתיבת שורות אלה, אני ניגש לפינה נידחת בגינתי בה התבססה לה הוויתניה, נוטל קלשון ועוקר שורש… ריח הסוס נישא באוויר… ואני מרגיש כי כוחותיי שבים אליי.

מקורות  

1. פליטמן ע’, חן ק’, דנין א’, שמידע א’, צמחי ישראל בתמונות, מסדה 1983.
2. דנין א’, צמחי הבר בא”י ותפוצתם, כרטא 1998.
3. www.flora.huji.ac.il
4. www.wildflowers.co.il
5. Cech R, Making Plant Medicine, Horizon Herbs, Oregon 2000
6. קריספיל נ’ , המדריך השלם לצמחי מרפא בארץ ובעולם, הד ארצי, 2000.
7. Mills S, Bone K, Principle and Practice of Phytotherapy, Livingstone, China, 2007.
8. Bone K, Clinical Guide to Blending Liquid Herbs, Livingstone, Missouri, 2003
9. Dahanukar et al. Adaptogenic properties of six Rasayana herbs used in Ayurvedic medicine. Phytotherapy Research, 1999; Vol. 13.
10. www.planetherbs.com/articles/ashwagandha.htm
11. Tierra M., Planetary Herbology, Lotus Press, New Mexico, 1988
12. פארן מ’, רפואת הצמחים, יריד הספרים, תשס”ג.
13. Schulz, Hansel, Blumenthal, Tyler, Rational Phytotherapy, Springer, Germany, 2004.
14. Hoffmann D, Medical Herbalism, Healing Arts Press, Vermont, 2003.
15. Heinrich M, Barnes J, Gibbons S, Williamson E, Pharmacognosy and Phytotherapy, Livingstone, Spain, 2004.
16. Dou et al., The tumor proteasome is a primary target for the natural anticancer compound Withaferin A isolated from “Indian winter cherry“, Mol Pharmacol. 2007.
17. Mohan et al., Angiogenesis 2004;7.
18. Kuboyama et al., Br. J. Pharmacol 2005;144.
19. Srivatava et al., Phytother Res 1982;20.
20. Yarnell E, Clinical Botanical Medicine, Liebert, NY, 2003.
21. Panda et al., Changes in thyroid hormone concentrations after administration of Ashwagandha root extract to adult male mice. J. Phar. Phamacol. 1998;50.
22. Brinker F, Herb Contraindications & Drug Interactions, Eclectic, OR, 1998.
23. McGuffin, Hobs, Upton, Goldberg, Botanical Safety Handbook, CRC, FL, 1997.
24. Mills S, Bone K, Essential Guide to Herbal Safety, Livingstone, Missouri, 2005.
25. Sharma et al., Indian Drugs 1985;23.
26. Dadkar et al., Ind J Clin Biochem 1978 2. 
27. Saksena et al., Planta Med 1989;55.
28. Grandhi et al., A comparative pharmacological investigation of Ashwagandha and Ginseng, Journal of Ethnopharmacology, 1994;44.
29. Winters M. Ancient medicine, modern use: Withania somnifera and its potential role in integrative oncology. Altern Med Rev. 2006;11.
30. Kaur et al., Evaluation of the anti-proliferative and anti-oxidative activities of leaf extract from in vivo and in vitro raised Ashwagandha, Food Chem Toxicol 2004;42.
31. Jayaprakasam et al., Growth inhibition of human tumor cell lines by withanolides from Withania somnifera leaves. Life Sci 2003;74.
32. Christina et al. Anticarcinogenic activity of Withania somnifera Dunal against Dalton’s ascitic lymphoma. J Ethnopharmacol 2004;93.
33. Schliebs et al., Neurochen Int 1997;30.
34. Dhuley et al., Ethnopharmacol 1997;58.
35. Ghosal et al., Phtother Res 1989;3.
36. Begum et al., Biochem Med Metab Biol 1987; 38.
37. Metha et al., Indian J Med Res 1991;94.
38. Kulkarni et al., Phytoter Res 1996;9.
39. Bhattacharya et al., Phytoter Res 1995;9.
40. Venkataraghavan et al., J Res Ayu Sid 1980;1.
41. Kuppurajan et al., J Res Ayu Sid 1980;1.
42. Lakshmi et al., Alter Med Rev 2000;5.

לחנות של טריפוליום